משמורת ילדים ואפוטרופוסות

בני זוג הבאים להתגרש או להיפרד ולהם ילדים משותפים, עשויים להיכנס לקונפליקט בעניין משמורת הילדים, חינוכם והסדרי הראיה. על כן מומלץ לערוך הסכם חיים וגם הסכם רכוש ככל שניתן מוקדם יותר, בזמן שהצדדים אינם בסכסוך ובעלי שיח וללא מלחמות. תחנה נוספת יעילה היא בהסכם הגירושין, להתוות גם את נושא המשמורת, הסדרי הראיה והחינוך. עיכוב הגט משיקול כלכלי אינה סיבה מבחינת הערכאות השיפוטיות, היות וניתן לפתור אותם גם אחר הגט כי סך הכל מדובר בכסף, אך עניין הילדים, יכול להיות סיבה לדחיית מועד הגט. הדבר קריטי שאין הסדרי ראיה או בסכסוך על החינוך כשהורה אחד חזר בתשובה והשני חילוני, או מאבק על משמורת הילדים. על כן שעה שבני הזוג רוצים בגט זה זמן אפשרי לסגור נושאים אלו טרם מתן הגט.

אב משמורן

התפיסה כי האם היא המשמורנית מקבלת לאחרונה תפנית שונה כיום ואף הפוכה בקרב ההורים והערכאות המשפטיות. נשים רבות מעוניינות לפתח קריירה במקום להיות "עקרת בית", או לפתח זוגיות חדשה או משיקולים אחרות. נציין גם כי במגזר הדתי לרוב הנשים הן אלו שעובדות והגברים לומדים תורה ויותר מטלות לגידול הילדים עוברים לאבות. גברים רבים רוצים שינוי זה באהבה כך שקביעת משמורת ילדים לא באופן אוטומטי לטובת האישה. אבות שהקשר עם הילדים חזק יותר מבקשים משמורת ואף לעיתים משיקולים נוספים כלכליים שיכולים להשפיע על גובה המזונות וכיום לא מעט אבות מבקשים משמורת.

ועדת שניט

בשנת 2005, מונתה ועדת שניט על ידי משרד המשפטים לבחינת האחריות ההורית בגירושין בראשות פרופ' דן שניט. בשנת 2011 אימץ שר המשפטים את המלצות הוועדה ומאז הלכת הגיל הרך החלה לקבל תפנית.

המלצות ועדת שניט: חוק "חזקת הגיל הרך" סייע לעגן את התפיסה הישנה לפיה האם היא "עקרת בית" והאבא הוא המפרנס כך שהאם קיבלה אוטומטית מעמד בלעדי כמשמורנית על הילדים המשותפים עד גיל 6, כל עוד היא כשירה כאם.

עיקר המלצות ועדת שניט

פסיקה 919/15 אימצה את המלצות ועדת שניט לעניין "אחריות הורית שווה" (במקום המושג אפוטרופסות) המשמעות היא ששני ההורים אחראים במשותף לטיפול בילד, למימוש זכויותיו ולהתפתחותו.
ביטול "חזקת הגיל הרך"– לאור הגישה החדשה בוועדת שניט שתומכת בזכות הילד כך ששני הוריו יהיו אחראים לגידולו ולהתפתחותו עם קשר אישי, ישיר ורציף עם כל אחד מהם, אין לפי החוק המוצע מקום לחזקת הגיל הרך הנוהגת כיום, לפיה משמורת ילדים עד גיל תהיה בחזקת האם. החוק קובע קווים מנחים להורים ולבית המשפט כשאין הסכמה בין ההורים להסדרת חלוקת האחריות ההורית, מימושה ומימושה לפי עיקרון טובת הילד.

ועדת שניט ומזונות ילדים

וועדת שניט לא עסקה בעניין מזונות ילדים, הנקבעים כיום בישראל על פי הדין האישי (לדוגמא, בין בני זוג יהודים – על פי הדין העברי, המוסלמים לפי הדין השערי). האב מחויב במזונות ילדיו באופן מוחלט ללא קשר להיקף משמורת הילדים והסדרי הראיה. וועדת שניט התייחסה להיבט אחד, מבחינת מזונות הילדים בהמלצותיה, לפיה במידה ותיקבע משמורת משותפת על הילדים, דמי המדור (המגורים) המוטלים על האב במסגרת המזונות יופחתו ב-25%%.

אולם הפסיקה החדשה 919/15 קבעה כי מזונות ילדים מעל גיל 6 כאשר השתכרות ההורים דומה, וזמני השהות דומים, דמי המזונות יהיו שוויוניים. כלומר כל הורה ישא בהוצאות הילדים בזמן שהותם אצלו. במידה ואין יחס שווה בין הכנסות ההורים וכן אין יחס שווה בזמני השהות, יחשבו את הפער היחסי לתשלום דמי המזונות לילדים.

התנגדויות להמלצות הוועדה

המתנגדים טוענים כי המלצות הוועדה יביאו להשפעה שלילית במתן כוח לגברים, שעשוי לגרום לנשים בהליכי הגירושין לוויתורים שונים בכל הנוגע לחלוקת רכוש וממון. הטענות שיותר אבות יגישו תביעת משמורת ממניעים פסולים, לנגח את האישה, על מנת לנסות ולשלם פחות מזונות,ולא מטובת הקטין ובכך לפגוע ברגש האישה לוויתורים כואבים ומפליגים בענייני הרכוש.
מנגד קיימים מקרים בהם האב, אכן חפץ בכנות אמיתית לגדל את הילדים, כפי שפעל טרם הגירושין כשותף מלא בגידול הילדים ובמקרה זה רצוי לבדוק יכולות ההורים למען טובת הקטין, אך מקרים בהם האב מגיש תביעת משמורת ילדים משיקול, לפגוע באישה או להביאה לוויתורים בענייני הרכוש, אין לאפשר מצב זה ויש לבחון את טובת הקטין.

 

לתיאום פגישת היכרות חינם נא לפנות למשרד עורכי דין זילכה. טלפון נייד- 0522944429

דרכי יצירת קשר

טלפון: 052-2944429 (אלי)

טופס יצירת קשר